שוב שלג

ושוב התעוררנו לבוקר מושלג. הלימודים כמובן התבטלו וכולנו בילינו את היום בפיג'מות ונשארנו בבית בערך יומיים ברציפות למעט כמה דקות בהן יצאתי החוצה כדי להרגיש קצת שלג. האמת שאני וחורף לא הכי מסתדרים, וכאחת שעד לפני שנה חיה בארץ הטמפרטורות הנמוכות האלו הן די מבהילות. פעם חשבתי שאני יודעת מזה קור עד שהגעתי לניו יורק והבנתי את הבדיחה שנקראת חורף בארץ. שבועיים ברצף הטמפרטורות היו נמוכות מאפס בממוצע של מינוס 5, לא משהו שאני מאחלת לאף אחד להרגיש. וכן, שכחתי עוד פרט נוסף, לוקח לנו 45 דקות לעטוף את הילדים בעשר שכבות פלוס כובע, צעיף וכפפות לכל אחד, תענוג.  אבל בנתיים החורף לא הולך לשום מקום ואני מסתכלת עליו בטווח הקצר, כלומר מסתכלת על כל יום בפני עצמו ולא על החורף הארוך שהולך ונעשה קשה יותר ויותר. זה אולי לא לחלוטין הגיוני אבל לי בכל אופן זה עוזר. וחוץ מזה מזה ניו יורק בינואר אם לא הקור הזה שדוקר אותך וההרגשה שהאצבעות קופאות למוות?!

דווקא ביומיים האחרונים מתחמם קצת וכל כך התרגשתי לראות שהטמפרטורות עולות מעט מעל האפס שברצינות שקלתי ללכת לים. בנתיים אצטרך להמתין עוד איזה 200 יום אבל בסוף זה יגיע. xx

רבקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *